תגיות

ספרים שירה

שיר

הקוראת בקפה

"יָשְׁבָה, וְהַפַּחַד בְּעֵינֶיהָ, מַבִּיטָה בְּסִפְלִי הֶהָפוּךְ. יַלְדִּי, אָמְרָה, אַל תִּהְיֶה עָצוּב". שיר מאת ניזאר קבאני, הנחשב למשורר הערבי הפופולרי ביותר

ניזאר קבאני (1923-1998) נחשב למשורר הערבי הנגיש והפופולרי ביותר. הוא גדל בדמשק למשפחה אריסטוקרטית, ספוגה בתרבות הערבית והצרפתית, ובעלת רקע סוּפִי. עיקר יצירתו הוא קורפוס עצום של שירי אהבה, בה ראה את המפתח לחופש הפוליטי והאישי שכה חסר בעיניו בחברה הערבית. דמויותיו הנשיות נעות מפנטסיות ארוטיות וקריאה לשחרור הבנות מכלאן, דרך הזדהות אישית הולכת וגדלה עם הנשים כשותפות לדרך, ועד שירה פמיניסטית ממש, שנכתבה בקול נשי.

בשנים האחרונות לחייו, בגלות מרצון בלונדון, נטש עניין זה, ניהל חיי בדידות והתעמק במדיטציה סוּפִית. בתקופה זו נהג להאזין ברציפות לשיר האהוב עליו ביותר, "הקוראת בקפה" (קאריאת אל־פינג'אן) של הזמר המצרי עבד אל־חלים חאפז. ניזאר קבאני כתב את מלות השיר עוד בשנות ה-60 והסכים לשנות כמה קטעים בעקבות דרישתו של עבד אל־חלים.

העריכה המחודשת, שהיא הנוסח המובא כאן, עידנה יסודות אלימים בשיר שיכולים היו להתפרש כלאומניים (חיילים, כלבים וגדרות תייל השומרים על האהובה) והיא גם קצרה יותר. אפשר שהאווירה במצרים של שנות השבעים, ערב תהליך השלום, תרמה להתמתנות. התוצאה: שיר מזוכך, מדויק ומרגש שהפך, מאז הושר לראשונה ב-1976, ללהיט (לחן מוחמד אל־מוג'י) בכל העולם הערבי וגם בארץ.

הדוברת השירית היא מגדת עתידות, "הקוראת בקפה", הרואה בספלו ההפוך של בחור צעיר אופק של אהבה ענקית שלעולם לא תוגשם. הגעגוע אל אובייקט האהבה הלא־מושג מתורגם לכוח רוחני במיסטיקה הסוּפית.

יָשְׁבָה, וְהַפַּחַד בְּעֵינֶיהָ,
מַבִּיטָה בְּסִפְלִי הֶהָפוּךְ.
יַלְדִּי, אָמְרָה,
אַל תִּהְיֶה עָצוּב
הָאַהֲבָה, גּוֹרָלְךָ הַכָּתוּב
יַלְדִּי,
הֵן יִפֹּל כְּגִבּוֹר
הַהוֹלֵךְ לָאָהוּב.
רַבּוֹת רָאִיתִי, גַּם קָרָאתִי
בַּכּוֹכָבִים.
אַךְ
מֵעוֹלָם לֹא קָרָאתִי
סֵפֶל כְּמוֹ סִפְלְךָ.
רַבּוֹת רָאִיתִי, גַּם קָרָאתִי
בַּכּוֹכָבִים
אַךְ
מֵעוֹלָם לֹא פָּגַשְׁתִּי
צַעַר כְּמוֹ צַעַרְךָ.
גּוֹרָלְךָ, שֶׁלָּנֶצַח תִּצְעַד
בָּאַהֲבָה.
גּוֹרָלְךָ שֶׁתָּשׁוּט לָעַד
בְּלִי מִפְרָשׂ, בְּיָם הָאַהֲבָה.
וְחַיֶּיךָ כֻּלָּם, סֵפֶר דְּמָעוֹת,
אָסוּר גּוֹרָלְךָ, בֵּין מַיִם וְאֵשׁ.
אַךְ לַמְרוֹת,
עַל אַף עֶצֶב לוֹחֵשׁ
בַּיָּמִים בַּלֵּילוֹת
עַל אַף רוּחַ סוֹעֶה
עַל אַף גֶּשֶׁם שׁוֹצֵף, אֲוִיר שֶׁסּוֹעֵר –
גּוֹרַל הָאוֹהֵב, הַמָּתוֹק בְּיוֹתֵר.

בְּחַיֶּיךָ אִשָּׁה:
לָאֵל הַהַלֵּל
פִּיהָ, יָפֶה כְּאֶשְׁכּוֹל
צְחוֹקָהּ, שׁוֹשָׁן וְזֶמֶר,
שִׁיר צוֹעֲנִים מְשֻׁגָּע
הַהוֹלֵךְ בָּעוֹלָם לִבְלִי גֶּמֶר.
אַךְ שָׁמֶיךָ גְּשׁוּמִים
וְחָסוּם נְתִיבְךָ, סָגוּר.
לְבַדָּהּ שָׁם תָּדוּר,
אֲהוּבַת לְבָבְךָ
בְּאַרְמוֹן שָׁמוּר.
הַנִּכְנָס אֶל חַדְרָהּ,
הַמְּבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ,
הַבָּא אֶל גַּנָּהּ,
הַמְּנַסֶּה צַמּוֹתֶיהָ לִלְטֹף
אָבוּד…
תָּקוּם וְתָתוּר
אַחֲרֶיהָ. בַּחוֹף,
תִּשְׁאַל אֶת גַּלֵּי הַיָּם
גַּם, אֶת חֲלוּקֵי הַטּוּרְקִיז
וְתָשׁוּט בַּיַּמִּים
תִּשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת, נְהָרוֹת
וְיַעֲלֶה כְּאֵבְךָ צַמָּרוֹת
וְתָשׁוּב יוֹם אֶחָד מוּבָס,
שָׁבוּר.
אָז תֵּדַע, בַּחֲלוֹף הַחַיִּים
שֶׁרָדַפְתָּ עָשָׁן בָּרוּחַ
לַאֲהוּבַת לְבָבְךָ הַפָּתוּחַ, אֵין אֶרֶץ אֵין כְּתֹבֶת
יַלְדִּי
מָה קָשָׁה אַהֲבַת
אִשָּׁה
שֶׁאֵין לָהּ כְּתֹבֶת,
אֵין לָהּ כְּתֹבֶת
יַלְדִּי

*תירגם מערבית אלדד פרדו

מודעות פרסומת